בוקר
סימון שנהב
ביצירה "בוקר", חיפושית אדומה, עכביש ושבלול מתעוררים לחיים על שולחן האיפור, ברגע קצר של בוקר קסום.
עבור הילדים, רגעים קטנים בחיי היומיום יכולים להפוך לעולמות של דמיון ומשחק.
דוא"ל של סימון: simone.shenhav@gmail.com
הבית הקטן
גליה לוי גרד
היצירה "הבית הקטן", היא אחת מתוך עבודות רבות שלי שמשלבות קיפולי נייר. היא נעשתה במסגרת החממה, לימודי תיאטרון בובות בקרון בהנחיית מרית בן ישראל ורוני מוסנזון נלקן. אני כבר לא זוכרת מה היה התרגיל, אולי הוא התייחס לשירים מתוך "אמא אווזה", שירי עם אנגליים עתיקים לילדים בתרגום אורי סלע. עכשיו, בתקופה של ערעור מכל הכיוונים, רציתי לתת לפרוייקט 'בחפץ לב' משהו לחיזוק הבית הפרטי, הבית הפנימי. משהו מהלב.
דוא"ל של גליה: grad-mg@bezeqint.net
בדדה והצמח
שי פרסיל
את הקטע הזה יצרתי עבור ההצגה ״בדדה״, כשבסופו של דבר הוא נשאר בחדר החזרות ומחוץ ליצירה. לכן שמחתי מאוד על ההזדמנות להציג אותו בכל זאת בפרוייקט 'בחפץ לב'. בחרתי את הקטע הזה כי הוא מראה שלא תמיד קורה מה שרוצים, אבל אז מתגלה מקום של גמישות, בו שני רצונות שונים יכולים בכל זאת להסתדר זה עם זה.
דוא"ל של שי: persilsh@gmail.com
קטני
נילי דביר
קטני נקנה בחנות "הכול בדולר" והצטרף לאוסף של כל מיני דברים זעירים, שהיו לי בבית: גיטרה קטנטנה, כורסא, ארון ומיטה שפעם ריהטו בית בובות, כובע קש בגודל כדור פינג פונג, תות פלסטיק בגודל טבעי שהפך למובייל שהיה תלוי מעל מיטת הנכד הראשון שלנו, כרם. אבל קטני נשאר יושב בודד על מדף הספרים, ואילו כרם עבר עם הוריו ושאר אחיו ואחיותיו לגור רחוק מאתנו, מעבר לים. החלטתי לשמח את כרם, להמציא ולצלם לו סיפורונים עם קטני ולשלוח אליו על כנפי המחשב...
כשקבלתי הזמנה להשתתף בפרוייקט 'בחפץ לב', שמחתי על ההזדמנות לשמח באמצעות קטני עוד ילדים והורים.
דוא"ל של נילי: nilidvir20@gmail.com
אילתור לסיכות ומשרוקית מים
פטריסיה אודונובן
זיכרונות הילדות שלי קשורים במשחקי דמיון ובידיים. כשאמא היתה מתעוררת אחרי מנוחת הצהרים, היינו רוקדות ביחד עם הידיים לקצב מנגינה; כשהיינו נוסעות ברכבת, יצרתי מכפות הידיים שלי שתי דמויות, פים ופום, מן ציפרים, והייתי מצמידה אותם לחלון, שיראו מה קורה בחוץ. כך התחילה המשיכה שלי לדרמה וכך זה המשיך בעבודה שלי בתיאטרון בובות: להזיז את הידיים, לתת לחפצים לדבר, להפוך אותם לדמויות. אולי גם אתם יכולים לבנות מדברים פשוטים וחפצים שאתם מוצאים סביבכם דמויות מעניינות, לתת להן חיים וצליל ותנועה וזה הכל- לשחק!
דוא"ל של פטריסיה: patod3@gmail.com
פיקניק
אפרת הדני
לפני כמה שנים פגשתי לראשונה במוזיאון את פסל הברונזה העצום בצורת עכביש, של לואיז בורז׳ואה. הייתי מרותקת. עמדתי בתוך ממדיו הגדולים ורגליו הארוכות וחשבתי איך זה יראה אם פתאום הוא יתחיל לזוז. ללכת. בהמשך קיבלתי הסבר שהפסל הוא בכלל עכבישה, אימהית ומגוננת. חזרתי הביתה ויצרתי את העכביש הלבן הקטן. לאט לאט לימדתי אותו ללכת והפכנו לידידים. עבר זמן והזמנתי אותו לפיקניק, רק שנינו. הכנתי סלסלה ויצאנו... וכך זה נראה.
כשנשאלתי על הפרוייקט, נעניתי בחפץ לב לתרום משהו בתקופה מורכבת זו, מהעולם האחר והמלהיב הזה של בובות וחפצים. שם הרי הכל אפשרי. אני שמחה להיות שותפה לאוסף כל כך מגוון ויצירתי מהתחום שאני אוהבת.
דוא"ל של אפרת: efrathad@gmail.com
מי אני?
הדס עפרת
יש לי מנהג מוזר: להעלות חיוך על שפתותיהם של מלצרים ומלצריות. וכך ישבתי לתומי בקפה עם זוגתי. "מה תשתו?", הפתיעה אותנו המלצרית בשאלה יוצאת דופן. כה השתוממתי עד שנעתקו המלים מפי. סימנתי צורת ספל בכפות ידיי. היא לא הבינה. הפניתי את כף ידי מטה וערבבתי את הנוזל בתנועה סיבובית. היא הביטה בי. אחזתי בספל הדמיוני, קירבתי לפי ולגמתי. הקפה היה רותח. מיד הנחתי את הספל על השולחן... היא סוף סוף חייכה: "על בסיס חלב שקדים, כרגיל?", שאלה.
אם תתעניינו לדעת מי אני, צפו בסרטון שלי. אולי אצליח לגרום גם לכם לחייך...?
דוא"ל של הדס: ophrat@gmail.com
פיראט באמבט
מירים זלצברג
כשהייתי קטנה, תמיד שכחתי להכין את שיעורי הבית, שכחתי להביא את שקית האוכל, כאבה לי הבטן כל בוקר... בעצם רציתי להיות פיראטית, כמו קפטן הוק, לשחק עם גבריות ואימהיות, להיות חופשיה ולבחור איך לחיות.
אז עשינו הצגה עם אמבטיה (כולל ברווזים) שהיא ספינת פיראטים, כי החיים הם הרפתקה, לפעמים יש סערה ולפעמים יוצאת השמש, דבר מביא דבר והעיקר- להמשיך לנוע!!!
דוא"ל של מירים: jorgemy@zahav.net.il
סוניה עושה יוגה, ראובן עושה התעמלות
מירי פארי
הבובות סוניה וראובן נוצרו בתהליך ארוך, מצחיק ומשעשע. על שולחן העבודה מונחים הרבה מאד שאריות בדים, חוטי ריקמה, צמר, כפתורים וחרוזים והבובה נוצרת כאילו בעצמה. תוך כדי יצירת פניה, אני יודעת מי היא, מניין הגיעה אלי ואפילו כיצד היא נעה ומדברת. במשך כמה חודשים נוצרה להקה של בובות שיש להן חיים משל עצמן. נעמי יואלי ואיקי גלעד העניקו להן קול ותנועה והפיחו בהן חיים מול המצלמה.
דוא"ל של מירי: miripeeri@gmail.com